הפרק "Full Circle", הזמין כבר כעת ב-Paramount+, ישודר ב-Showtime ביום ראשון, 13 באפריל, בשעה 20:00 לפי שעון החוף המזרחי.
הסיום של עונה 3 של Yellowjackets הצליח להזריק לסדרה את מנת האדרנלין, התקווה והכיוון שהיא הייתה זקוקה להם בדחיפות. הרגע הזה, שבו נטלי מטפסת על צוק מושלג, משתמשת באנטנה של המשדר כדי להפעיל את הטלפון הלווייני השבור וצועקת נואשות לעזרה — ואז מקבלת מענה — הוא אולי אחד מהשיאים הגדולים ביותר של הסדרה עד כה. "אתם שומעים אותי? שלחו עזרה!" היא צורחת, וכנגד כל הסיכויים, קול גברי עונה: "אני שומע אותך." זו תחושת הישרדות טהורה. אולי סוף-סוף יחלצו אותנו.
הקטע הזה — הסצנה האחרונה של העונה — משרה תחושת הקלה ואופטימיות, ונותן תחושת התחלה חדשה. האמת? צפיתי בזה חמש פעמים ברצף. הסצנה הזו ממחישה היטב עד כמה הסדרה הייתה צריכה להתחיל לנוע לקראת סיום ברור. נראה שדווקא הקשר של נטלי עם העולם החיצון הוא שמסמן את תחילתו של הסוף. עונות 2 ו-3 הרגישו לעיתים כאילו התסריטאים מותחים את העלילה יתר על המידה, אולי כדי להגיע למבנה העלילתי של חמש עונות שתכננו היוצרים אשלי לייל וברט ניקרסון.
כך למשל, הסיפור של "Pit Girl" — הבחורה שנצפתה רצה בפתיח הקודר של הסדרה ונופלת למותה — סוף-סוף קיבל פענוח (זו הייתה מארי, כמובן). גם המלכה בעלת הקרניים בזמן הציד נחשפה (שאונה, מן הסתם). אבל אחרי כל כך הרבה טיזרים וקפיצות לקטעים בסגנון VHS, חשיפות אלו הרגישו קצת… מאופקות. הסדרה ניסתה להוליך שולל ולגרום לנו לחשוב שזו אולי האנה, אבל כולנו ידענו שזו תהיה מארי. וששאונה היא זו שניהלה את הציד? זה בקושי מפתיע. זה לא היה צריך לקחת שלוש עונות.
ולמרות הכול, הפרק הזה מבטיח לא מעט לקראת העונה הרביעית — ואולי האחרונה.
בזמן שקו העלילה המתרחש בטבע מספק פתרון לחידת "Pit Girl" ומסתיים בתקווה לחילוץ, העלילה של הדמויות הבוגרות מציתה מחדש את המתח ומחברת בחוזקה בין ההווה לעבר. בתחילת הפרק, לוטי הנערה רואה את גופתה של לוטי המבוגרת שוכבת בחדר מתים. לוטי הבוגרת מתעוררת בבהלה, חוששת שאיחרה ל… משהו. אך הגרסה הצעירה של עצמה מזכירה לה את ההבטחה שלה — ומכריזה שהגיע הזמן לפגוש את "היא".
האם מדובר בחלום? חזיון? או אולי במציאות שמעבר לחיים? לא ברור. אך ייתכן שזהו פשוט חזיון שמקדים את המפגש של לוטי עם קאלי, במרתף הבניין שלה.
דרך התחקיר של מיסטי, מתגלה כי קאלי היא זו שהרגה את לוטי — בטעות. לוטי, שבאופן כללי התנהגה כמו דמות מאיימת במיוחד, ציפתה לה. היא הציבה נרות לאורך מדרגות בטון כדי ליצור אווירה אפלה לקראת העימות עם בתה של שאונה. קאלי, שרצתה להבין את אמה טוב יותר, פגשה את האדם הכי פחות מתאים לכך.
לוטי מגלה לקאלי שהנערות לא רק אכלו זו את זו כדי לשרוד — אלא גם צדו זו את זו. זהו המידע שקאלי חיפשה, אך ברור שלא ציפתה לו. לאחר מכן, לוטי מתעקשת ששאונה "אחוזת דיבוק" ושקאלי דומה לה — רק יותר.
כמובן, כל זה נשמע מופרך. קאלי, על פי כל המדדים, היא נערה נורמטיבית, בתו של ג'ף סדקי, שלא גילתה נטיות להרס עצמי או לסבל נפשי כמו שאמה. גם לא נראה שהיא נושאת "כוח אפל" כלשהו.
אבל אם מתבוננים בדבריה של לוטי דרך עדשה פסיכולוגית יותר — אפשר להבין את הפחדים, ההשלכות ואת הדרך שבה העבר האפל ממשיך לזלוג אל ההווה.
